<h1>האגור סימן תש"י</h1>
<h2>דף מה.</h2>
בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקו' אחד חייב לבער פחות מכאן בטל במיעוטא. ואיכא תרי לישני ללישנא קמא הא דכזית חייב לבער דוקא במקום שאינו עשוי לחזק, אבל במקום שעשוי לחזק אפי' בכזית אינו חייב לבערו. וללישנא בתרא אפי' בפחות מכזית במקום שאין עשוי לחזק חייב לבערו. ופסק רב אלפס לחומרא כלישנא בתרא. ור"ח פסק כאביי דמתרץ תרי לישני אהדדי והוי מסקנא דפיסקא לאביי לפי' רש"י בשולי עריבה אפי' כזית א"צ לבער ובשפה העליונה אפילו פחות מכזית צריך לבער ובדפנותיה כזית במקום אחד חייב לבער פחות מכזית א"צ לבער. ולפי' ר"י אין חלוק בין אם הוא בשולים או במקום אחר. והרא"ש כתב לא הארכתי לבאר הא במקום לישה הא שלא במקום לישה ולכתוב פרש"י ור"י דבמקום העשוי לחזק. לפי שישראל קדושים הם וגוררין כל החמץ הנמצא אפי' כל שהוא אפי' הדבק בכותלי הבית. וראבי"ה כתב כל זה מיירי בעריבה שאין לשין בה בפסח אבל אם לשין בה בפסח צריך לגוררה ולהגעילה. וה"ר יחיאל מפרי"ש כ' ערבות שלשין בהן כל השנה אין לסמוך על מה שרוחצים אותן בחמין ומנקרין החמץ מהן כי אי אפשר לנקרן שלא ישאר בהם בין הכל כזית והכלי מצרפן.
